שילחו את הסוכן הראשון

מה תבנו

בסוף המדריך הזה יהיו לכם:

סוכן שיצרתם והגדרתם בעצמכם
מרחב שבו אתם והסוכן הזה משוחחים
ריצה אחת שהסתיימה, עם עבודה שנשמרה בקומיט בעץ עבודה מבודד ושורה ביומן הריצות של הסוכן

דרישות מוקדמות: סביבת העבודה הראשונה שלכם הושלמה, כך שבסביבת העבודה הזו רשום מאגר ולפחות ספק מודלים אחד מחובר.

שלב 1: צרו סוכן

עברו אל הגדרות ← סביבת עבודה ← סוכנים
לחצו על סוכן חדש. סוכן בשם “סוכן ללא שם” נוצר מיד ונבחר בסגל — אין תיבת דו־שיח ליצירה ואין מה לאשר. אתם מגדירים אותו במקום.
בלשונית הגדרות, מלאו:
- שם: משהו קצר וקליט, כמו alice. זה מה שאתם מקלידים אחרי @.
- כותרת: מה הוא עושה, למשל “מהנדס בקאנד”
- מתאם: Control Center (built-in). בחרו בזה במכוון — רק מנגנון ההרצה המובנה יכול להיות מנווט תוך כדי ריצה ומושהה בגבול תור, והוא אינו דורש התקנת CLI במארח השרת.
- מודל: בחרו מהרשימה שהספק המחובר מגיש
- מיומנויות: הצמידו כל מיומנות שמתאימה, למשל testing או architecture
לחצו על שמור שינויים

נקודת ביקורת. שורת הסגל מציגה את שם הסוכן שלכם וטבעת סטטוס חלולה.

שלב 2: פתחו מרחב

בסרגל הצד, מצאו את הקטע מרחבים ולחצו על כפתור +
תנו למרחב שם
תחת הוספת סוכנים, בחרו את הסוכן שיצרתם זה עתה
אם בסביבת העבודה יש מאגרים, בחרו על אילו מהם המרחב הזה יעבוד
לחצו על יצירה

המרחב נפתח. ברקע Control Center מקצה עבור השיחה הזו עץ עבודה בהעתקה בעת כתיבה של המאגרים הנבחרים, על ענף משלו. הצ’ק־אאוט המקורי שלכם אינו משתנה לעולם.

שלב 3: שלחו משימה

הקלידו משימה אחת קטנה וקונקרטית נגד המאגר שרשמתם. משהו עם תוצאה שאפשר לבדוק עובד הכי טוב — הוסיפו בדיקה, תקנו אזהרת lint, שנו שם של סמל.

לחצו Enter. אין צורך לאזכר אף אחד ב־@: כשיש סוכן אחד במרחב, הודעה רגילה מעירה אותו. במרחב עם כמה סוכנים, @name בוחר אחד.

Control Center מרכיב את ההנחיה מהוראות הסוכן, הפרסונה, המיומנויות וההקשר של המרחב, ואז שולח את הריצה.

נקודת ביקורת. כפתור השליחה בתיבת הכתיבה הופך לכפתור עצירה — סוכן עובד בשיחה הזו — ומתחיל להגיע טקסט.

שלב 4: צפו בו עובד

השיחה מציגה את הריצה תוך כדי התרחשותה:

חשיבה, מוצגת בתוך השיחה בזמן שהסוכן חושב
קריאות כלים: קריאה וכתיבה של קבצים, חיפושים, פקודות מעטפת, כל אחת עם התוצאה שלה
טקסט: סיכומים, הסברים ושאלות אליכם

אם הסוכן שואל משהו, השיבו לו בשיחה והוא ממשיך.

למדדים של הריצה ולפקדי ההשהיה, ההמשך והעצירה שלה, מצאו את הסוכן הפעיל בקטע סוכנים שבלוח כללי של המרחב ובחרו פתח פעילות.

בחלונית הפעילות תג הסטטוס מציג פועל, ואחר כך הצליחה כשהריצה מסתיימת. ריצה שנתקעת או נכנסת ללולאה מציגה חסום; ריצה שנתקלה בשגיאה מציגה נכשל. במרשם הסוכנים טבעת הסגל חלולה לפני הריצה הראשונה ומלאה כשהסוכן שוב פנוי.

מה שמגביל את הריצה: עץ עבודה משלו בהעתקה בעת כתיבה, פרטי גישה שמתווכים עבורה בעת ההפעלה ונשללים בעת הפירוק, סביבה מסוננת, משטח הכלים שהמצב שלה מתיר ומעקות הבטיחות של הפעולות. תופעות כמו דחיפת ענף או פתיחת בקשת משיכה מתוחמות בנפרד — ראו מעקות בטיחות.

שלב 5: בדקו את התוצאה

פתחו הגדרות ← סביבת עבודה ← סוכנים ובחרו את הסוכן שלכם
פתחו את הלשונית יומנים

נקודת ביקורת. שורת ריצה אחת, שמציגה את הסטטוס, משך הזמן, זמני ההתחלה והסיום והמתאם שעליו רצה.

השינויים של הסוכן נשמרים בקומיט על הענף של השיחה, בעץ העבודה שלה. הקומיטים נכתבים על שם הסוכן, ואתם מזוכים בטריילר Co-Authored-By:.

השגת בקשת משיכה

שום דבר לא פותח בקשת משיכה מעצמו. אם אתם רוצים אחת, בקשו אותה באותה שיחה:

דחפו את הענף הזה ופתחו בקשת משיכה נגד ענף ברירת המחדל.

גם הדחיפה (gitPush) וגם יצירת ה-PR (prCreate) מוגדרות כברירת מחדל לבקש את אישורכם, אז צפו לאישור לפני כל אחת מהן. אם אין מאשר מחובר כשהבקשה עולה, הפעולה נדחית ולא מאושרת — מעקות הבטיחות נכשלים באופן סגור.

ה-PR נפתח תחת זהות ה-GitHub שהאסימון של הריצה השתמש בו — שלכם, אם שמרתם אסימון אישי — ולא תחת שמו של הסוכן. המחברוּת של הסוכן נראית בקומיטים.

אפשר גם לפתוח אותה בעצמכם: בלוח בקרת מקור של המרחב יש כפתור יצירת בקשת משיכה שנושא את הענף של השיחה אל מסך הכתיבה, ובקשות משיכה ← PR חדש פותח את אותו מסך ריק. שם ממשיך המדריך הבא.

סיכום

יצרתם סוכן, הגדרתם את המתאם והמודל שלו, נתתם לו מרחב ומשימה וצפיתם בריצה אמיתית שמסתיימת בעץ עבודה מבודד בלי לגעת בצ’ק־אאוט שלכם.

הבא: סקרו את בקשת המשיכה הראשונה כדי ללמוד את זרימת הסקירה.

למידע נוסף על סוכנים: מודל הסוכן. לפרטי השליחה: מחזור חיי שליחת סוכן.